עם ערב, בשובם מבית הקברות נתכנסו חברי הרמה לשיחה יחד עם חברי מזכירות הקיבוץ המאוחד, י' טבנקין וחומה חיות, השיחה נמשכה יומים, חברי הרמה מעידים ש"היתה זו השיחה הגורלית בחיינו'' . את השיחה מסכם הספר "ימי רמה" : בדברי כל החברים נשזרה הנימה : אנו נחיה במקום הזה, ניאבק, לא נעזוב עמדות עבודה ושמירה . אולם, אין להטיל רק עלינו את עול השמירה בגוש . חייב לחול מפנה, הישוב כולו חייב ליטול חלק בעול השמירה . ואין לשחרר ממנה גם את הפרדסנים . בחרון ובכאב, אם כי בביטוי עצור, הביעו החברים את הרגשתם המרה על שישובנו נשאר בודד, וזה שנתיים וחצי הוא עומד בחזית האש מול ים של איבה, מול אויב קשה . בודד בקשייו ובאםונותיו . איך אפשר להניח ישוב צעיר כשלנו לעמוד בודד במערכה כה קשהי אמרנו כי הננו מתנגדים לרצח ערבים חפים מפשע בתלאביב, או בכל ישוב יהודי אחר . אבל חייבים למצוא צורה של הגבה מצדנו נגד אלה אשר אנו בטוחים כי יד להם ברצח חברינו . תגובתנו היא טהורה . סתם להרוג ערבי בשוק, זאת אפשר לעשות על נקלה . אבל אסור גם להניח להשתוללות להימשך, וכפרי הרוצחים צריכים לקבל את תשובתנו . והוסיפו חברים ואמרו : "לא נשברנו . הציע...
אל הספר