בשבוע השני לאחר פרוץ המאורעות התירו השלטונות לפתוח את ארגזי הנשק החתומים, שהיו במשקים, אך רק לשם ציוד השומרים על חצר המשי, . ב 4 . 28 הסכים המושל הבריטי בנצרת להתיר לחברי תליוסף לצאת לשמור על המטעים שעליד הגלבוע, וגם זאת רק בליווי שוטרים בריטים . היה זה רק לאחר שנגדעו בלילה 1100 עצים צעירים בפרדס תליוםף . רשות זו לשמירת המטעים לאורך הגלבוע ניתנה אחרכך ל 6 חברים מכל אחד מן המשקים תליוסף, עיךחרוד וביתאלפא . איך להבין את גילויי החולשה והמבוכה שנתגלו בישובים ובמוסדות הגוש בנושא כה אלמנטרי של הגנה עצמית נמרצת על הרכוש והכבוד היהודי ? והיכן היתה הדרכת המוסדות המרכזיים : "ההגנה", ההסתדרות, הסוכנות ? ההסבר הכולל בםת"ה קובע כי בשנות כהונתם של ווקופ כנציב עליון וספייסר כמפכ"ל המשטרה נוצר בישוב היהודי "אמון בממשלה לגבי הבטחון" . ארגון "ההגנה" ראה את תפקידו הראשוני באותם הימים בהגנת הישובים עד בוא עזרת המשטרה, ולא כלל בתפקידיו את ההיערכות להגנת השדות, המטעים, הבארות וכד / שמחוץ לתחומי הישוב; וכמובן לא את הבטחת דרכי התחבורה . ואין צורך לומר שלא חשב עדיין על מלחמה ממש שמטרתה לחסל את הכנופי...
אל הספר