להיות מזוין ורוח "ההגנה" צריכה לשרור בו . עולים רבים בקיבוץ אינם מוכנים עדיין, לא מבחינת השימוש בנשק, לא ברוח ולא בנכונות . כמו כן, חזר על דעתו, שמצב ''ההגנה" רע מהבחינה החברתית . בישיבה זו לא התייחסו החברים לשאלות שהעלה טבנקין בדבריו, אלא התרכזו בנושא הגיוס למשטרה, אך בישיבה אחרת 3 נערך דיון מפורט על פעילות ישובי הקיבוץ ב"הגנה" . מפתיחתו הקצרה של י' טבנקין מסתבר שבסוף 1934 טרם היתה ועדת בטחון מרכזית בקיבוץ, וכי מרכז "ההגנה" תבע מן הקיבוץ לתת חבר לפעולת המרכז . קשה לקבוע אם היתה זו תביעה אקטואלית, או שטבנקין התכוון לפנייה קודמת, שעליה מעיד א' שחטר : בהיותו מזכיר הקיבוץ המאוחד ב 1930 תבע אליהו גולומב מטבנקין וממנו שייקבע חבר לפעולה מרכזית ב"הגנה"; הם קיבלו על עצמם לגייסו אך הדבר לא נסתייע . 4 את השאלות הנוגעות למקומה של "ההגנה" בכל פלוגה וישוב קיבוצי הציג ישראל גלילי, שהיה אז אחד מנציגי ישובי הפועלים במפקדת מחוז הדרום . הוא התיחם למספר החברים ב"הגנה" ורמת הכשרתם ההגנתית, לשיעור השתתפות החברות והעלה את השאלה האם מצויים מדריכים, שהם חברים בישוב, וכן מהי כמות הנשק ואם נוצלו אפשרויות הרכ...
אל הספר