ט. לחקר בעיות מיסוד, פירוק המיסוד ועוצמה בקהילות ובארגונים

האורתודוקסי, הדבר עלה בידן כפי שמדגימים כמה קיבוצים עתירי­הכנסה . לא כן בכרמלית . כשהאליטה הכלכלית­ניהולית המרכזית שלה תמכה בהנהגת שכר דיפרנציאלי, לא היה די בכך, וההצעה לא זכתה לתמיכת רוב הציבור . אמנם בסופו שלדבר לא היה בכך כדי למנוע ניצחון מאותה אליטה, אך היה בכך כדי להצביע על מגבלות הכוח או על כדאיותו של הפסד בקרב אחד, אם תוצאתו הייתה פעולה נמרצת יותר כדי לנצח . המקרה של קיבוץ כרמלית תומך בהשערה בדבר חשיבותה של המדינה כמקור של לגיטימציה ומשאבים כלכליים . החבר הפעיל במועצה האזורית שמר על כוחו כמצופה, שכן למועצה יש מעמד סטטוטורי ) בסיס נורמטיבי­חוקי יציב המגובה על­ידי המדינה ( , והיא נהנית מזרימה יציבה של משאבים מתקציב המדינה . דוגמה נוספת היא תהליך הקמתן של השכונות הקהילתיות . הדבר התאפשר בזכות הלגיטימציה החוקית והמשאבים שהקצתה לו מדינת ישראל, ואחרי שהיא עשתה את הדבר, חפצו בו מושבים וקיבוצים ) שוורץ ואחרים, 4991; 1999 Schwartz, ( . גם העיכוב שחל בתהליך בשנים 7991­ 1999 נבע במידה רבה מהתנהגותם של ארגונים ממלכתיים כדוגמת ממ"י ) מנהל מקרקעי ישראל ( . אנשי כרמלית הפגינו את מודעותם לכך כא...  אל הספר