ו. חתכי רוחב וסולידריות באליטה

שנית, היו הבדלי סגנון על­פי השתייכות דורית . הוותיקים, גם בעלי ההכשרה המקצועית שבהם, נטו להפגין את החברותא, את ההזדהות עם הסמלים הקיבוציים, את ההשתתפות בטקסים כמו הגשה או שטיפת כלים בחדר­אוכל, וגם את הנכונות להשקיע זמן בענייני ציבור, גם מחוץ לשעות העבודה . חברים צעירים יותר באליטה הגדירו עצמם כאנשי מקצוע, ולעתים הגנו בקנאות על פרטיותם . אחד מהם נמנע מלאכול בחדר­האוכל, שמא יטרידו אותו בשאלות ובקשות . הוא דיבר בלגלוג על אברהם המזכיר, שדלתו הייתה תמיד פתוחה, גם בביתו, והעיר כי הוא ] הצעיר [ "אינו מוכן להיות קיבוצניק 24 שעות ביממה" כמו אברהם . תומר, המנהל הראשון של המפעל, היה "דגם ביניים" בין האליטה החדשה לישנה . מצד אחד, הסתייג מן הסמלים הישנים כמו בגדי העבודה הכחולים, וסגנון היחסים ה"חבר'מני" והזדהה עם סמלי הניהול המקצועני­קפיטליסטי, כמו דלתות סגורות בחדרי מנהלים וטיסות לחו''ל במחלקת עסקים, אך מן הצד האחר, חש מעורבות רגשית עמוקה בקיבוץ, הזדהה כאיש כרמלית, ייחס חשיבות עליונה להכרת החברים בתרומתו, ונפגע כשסירבו להתקין טלפון בדירתו בקיבוץ, בעת שהיה מנהל המפעל . כמו כן נפגע כשהיססו לאשר את י...  אל הספר