נכנסו לחדרי החברים בכרמלית לבקש סליחה . זה לא הלך . בכרמלית רצו להחרים את מעיין . לא הסכמתי, בגלל הילדים שלנו שלמדו יחד . רצה הגורל, פרצה המלחמה ] מלחמת ששתהימים [ . רוב חברי כרמלית גויסו . 9 חברי מעיין קצרו לנו את השדות, בלי שפנינו אליהם . זה שבר את הקרח . אחרי המלחמה, קיימנו מסיבה משותפת . עם זאת, גם לאחר מכן הרגשנו עלידם עלובים, הם קראו לנו "מעברה" . זעם של 15 שנים פרץ בסיפור הזה . אבל אז כבר התחלנו להרים את הראש, אם כי עד 73 עדיין היו לנו חיים קשים . שנת 1973 הייתה שנת המפנה . התרחשו בה כמה דברים . עברנו ללינה משפחתית, אחרי הכנה של שנה . היו חגיגות שנמשכו שבוע שלם . כל הקיבוץ השתתף בשמחת הילדים . אותה שנה, קדחנו באר ומצאנו מים מליחים, שאפשרו הגדלה של ממש בענף הגד"ש ) גידוליהשדה ( . הדבר השלישי היה הקמת המפעל . היה גם לחץ רציני בעניין היציאה ללימודים . לאורך כל השנים, כרמלית מוציאה ללימודים מעבר ליכולתה . המספרים התחילו לעלות ומאז אנחנו בעלייה . הדברים הבאים הם דבריו של תומר, חבר מרכזי בגרעין מרחבים, מנהלו הראשון של המפעל, ובהמשך מנהל ארגוןהקניות האזורי משקיהכרמל . מאז עזב את ה...
אל הספר