ו. הוויכוח על מקורותיו של תהליך השינויים: מצוקה כלכלית, משבר דמוגרפי או התנהגות האליטה?

מה הם הגורמים המאיצים את החלת השינויים ומדרבנים את התפשטותם ? חוקרי השינוי נחלקים בין שתי גישות יסוד : דה­מלאך ) 1995 ( , שהתבסס על מדגם של 30 קיבוצים, הגיע למסקנה שהגורם העיקרי לנכונות ולרצון לשנות, היה עזיבות של חברים יותר מאשר מצוקה כלכלית . כלומר, הגורם הדמוגרפי גבר על זה הכלכלי . מגרסתו משתמע כי הניסיון ההיסטורי לימד את הקיבוצים לחשוש בעיקר מעזיבות, משום שמצוקה כלכלית לא גרמה בדרך­כלל לקריסתו של קיבוץ, ואף לא פגעה משמעותית ברמת­החיים של חבריו . רמת­­החיים נשמרה בזכות העזרה והערבות הבין­קיבוצית, שזכו לגיבוי ולסיוע שהגישו הסוכנות היהודית ומדינת ישראל לתנועה הקיבוצית וליישוביה . לעומת זאת, בזיכרון הקולקטיבי של התנועה הקיבוצית נחרטו שמות של יישובים שננטשו ) בן חורין, 1987 ( , היו ל"תחנות רכבת", או נקלעו למצוקה בשל גלי עזיבה, על­אף מצב כלכלי סביר . יתרה מזו, מעטים הקיבוצים שלא התנסו אי­פעם בגלי עזיבה שערערו את יציבותם . לעומת דה­מלאך, מביא פווין ) 1999 ( נתונים חדשים המרמזים כי, לפחות בשנים האחרתות, הייתה למצב הכלכלי השפעה ישירה על רצונם של החברים לשנות הסדרים, בשל השפעת מקצת ההסדרים ע...  אל הספר