מה הם הגורמים המאיצים את החלת השינויים ומדרבנים את התפשטותם ? חוקרי השינוי נחלקים בין שתי גישות יסוד : דהמלאך ) 1995 ( , שהתבסס על מדגם של 30 קיבוצים, הגיע למסקנה שהגורם העיקרי לנכונות ולרצון לשנות, היה עזיבות של חברים יותר מאשר מצוקה כלכלית . כלומר, הגורם הדמוגרפי גבר על זה הכלכלי . מגרסתו משתמע כי הניסיון ההיסטורי לימד את הקיבוצים לחשוש בעיקר מעזיבות, משום שמצוקה כלכלית לא גרמה בדרךכלל לקריסתו של קיבוץ, ואף לא פגעה משמעותית ברמתהחיים של חבריו . רמתהחיים נשמרה בזכות העזרה והערבות הביןקיבוצית, שזכו לגיבוי ולסיוע שהגישו הסוכנות היהודית ומדינת ישראל לתנועה הקיבוצית וליישוביה . לעומת זאת, בזיכרון הקולקטיבי של התנועה הקיבוצית נחרטו שמות של יישובים שננטשו ) בן חורין, 1987 ( , היו ל"תחנות רכבת", או נקלעו למצוקה בשל גלי עזיבה, עלאף מצב כלכלי סביר . יתרה מזו, מעטים הקיבוצים שלא התנסו איפעם בגלי עזיבה שערערו את יציבותם . לעומת דהמלאך, מביא פווין ) 1999 ( נתונים חדשים המרמזים כי, לפחות בשנים האחרתות, הייתה למצב הכלכלי השפעה ישירה על רצונם של החברים לשנות הסדרים, בשל השפעת מקצת ההסדרים ע...
אל הספר