כתיבת נשים כהרחבת המקום, הקול והזמן

| 215 שממנה הן הורחקו באלימות כפי שהורחקו מגופן שלהן . . . . על האישה להיכנס לטקסט – כמו גם לעולם, ולהיסטוריה – ביוזמתה הייחודית" . ההיבט הפוליטי - חברתי של כתיבת נשים ניכר גם בכתביה של דונה הראווי, שהדגישה כי לכתיבה יש חשיבות מיוחדת עבור כל קבוצה שחייתה תחת דיכוי ובכוחה לסייע לנשים להטביע סימן על העולם, שסימן אותן בתור האחר ( 11 ) . פעולה זאת חשובה במיוחד בעידן מתעתע, שבו יש רבים הסבורים כי השוויון המגדרי הושג – גם כאשר המספרים מציגים שעדיין ארוכה הדרך להשגת השוויון המיוחל : על פי אחוז הנשים בתפקידים ציבוריים, ההון המצוי בידן, הייצוג שלהן בתקשורת, ייצוגן בתפקידים בכירים באקדמיה ועוד ( 12 ) . כשהתחלנו לפרסם את עבודתנו על הספר "דיו לבנה דיו שחורה", עוד טרם צאתו לאור, נתקלנו בטענות כי נשים הגיעו כבר מזמן לשוויון המיוחל, במיוחד בעולם הספרות . חוסר מוכנות זה להכיר בבעיה הוא חלק מהבעיה . נכון כי הגענו לעת שבה נשים מפרסמות באותה מידה כמו גברים, אולם נשים עדיין נדחקות לשוליים של עולם הספרות . סופרות בנות זמננו משתכרות פחות מגברים, זוכות בפחות פרסים, במיוחד אם במרכז העלילה ניצבת דמות אישה, וכת...  אל הספר