451| משבר הכתיבה משבר הכתיבה שאני חיה איתו כבר זמן מה גורם לי לחפש מסגרת שתאפשר לי לסווג את הכתוב . "לטקסט שלך אין מגדר", פירושו שאין לו מגדר ספרותי . לא מדובר בשירה ולא בפרוזה, רמזו לי כמה חברים רציניים . אני לא יודעת : האם להתאים את הטקסט לתבנית מוכנה ? או לצייר בידי תבנית מסביב לטקסט המוכן ? באיזה זווית לחתוך ? ואולי לבחור בזווית עגולה ? להשאיר כפי שהוא או למחוק מילים וביטויים זרים ? ומה יקרה אחר כך לקונוטציה ולסֵמַנטִיקָה שנמחקו ? מה יקרה אם העלילה תתארך והדמויות יהפכו לחסרות נשמה – האם העלילה תתקרב לסוף טרגי ? ואם אתחיל בפועל בעבר ואסיים את המשפט בהווה, האם הטרגדיה תושלם ? המלודיה עלולה למות והמשקל עלול להיות מופרע בחלק מהקטעים . קטעים אחרים עלולים להפוך למרעישים ומעצבנים . אין לי באמת הרבה אוצר מילים פיוטי . חלק נכבד מחיי ביליתי בסביבה סלעית שאוצר המילים שלה מגיע בצורה של אבנים מחודדות . וחלק מחיי אני מבלה באילוף האבנים הללו . אמרו לי, צריך שיהיה לך פרויקט כתיבה מושלם . אך מאז ילדותי, הייתי עסוקה בפרויקט אחד תקוע, שאין לו שום קשר לטקסט או לכתיבה . זה הפרויקט של החיים שלי . פרויקט...
אל הספר