221| איני מחכה למוזה ; אני כותבת להגשים את שאיפותיי לחיות חיים עם משמעות, להטביע חותם, להשמיע את קולי ולרקום סיפורים . אני אוהבת לכתוב, הכתיבה היא מרגוע לנשמה, המאפשרת לי להיות במאית וצלמת קולנוע המביימת ומסריטה במבט על את העלילה שרקמתי, הדמויות וההתרחשות . משמעות הכתיבה עבורי היא לצאת למסע עם הקוראים אל עולם אחר, פנטזיה בעולמות שמתחת לאדמה או רומן היסטורי במאה ה - 16 . הכתיבה היא חברת נפש שלי, היא קוראת לי אליה לספר סיפור . יש רגעים שהכתיבה מסבה לי אושר, חֶבֶל כֶּסֶף המחבר בין העלילה, הגיבורים והאנטי גיבורים בסיפורי לבין דמויות מהתנ"ך מהאגדות, ממשלי איזופוס, ומהסיפורים שאבי הסופר סיפר לי ומהספרים שאירחו לי לחברה והיו לי נחמה בימי ילדותי ונעורי . בת ארבע כינסתי את חברותיי לגן וסיפרתי להם סיפור שהמצאתי . את הסיפור איני זוכרת אך את עיניהן הפקוחות ואוזניהן הכרויות של חברותי המקשיבות בדממה, בסקרנות ובמתח, נחקקו בזיכרוני כרגע מכונן בחיי ; לחיבור המיוחד שנוצר ביני לחברותיי ולכוחו של הסיפור להוביל אותנו לעולמות רחוקים לחוות חיים שונים מחיינו כאן ועכשיו, במסע המפליג על כנפי הדמיון . איני מחכה ...
אל הספר