השתקת מחלוקות ארתור מ' שלזינגר הבן, עוזרו המיוחד של קנדי, העיר בזיכרונותיו : "בחודשים שלאחר מפרץ החזירים כעסתי על עצמי על כך שהרביתי כל כך לשתוק בדיונים המכריעים בחדר הקבינט . . . ההסבר היחיד שיש לי לכך שלא העליתי אלא התנגדויות ספורות והססניות הוא שנסיבות הדיון פשוט ביטלו את הדחף להשמיע דברי אזהרה . " ( ההדגשה שלי . ) ההודאה הצלולה הזאת היא דוגמה מושלמת לחשיבה קבוצתית ( groupthink ) . את המונח הזה המציא ויליאם וייט זמן רב קודם לכן, אבל רק כעבור שנים הוא הפך לפופולרי הודות לפסיכולוג אירווינג ל' ג'ניס ( Janis ) , שהמחקר שלו על דינמיקה קבוצתית התבסס חלקית על חקר ההחלטה הזאת . שלזינגר היה אחד מיועציו הקרובים ביותר של הנשיא קנדי . הוא היה משוכנע שההחלטה שעמדה להתקבל היא טעות והיה מודע להשלכות ההרסניות שעלולות להיות לה . ואף על פי כן, האינטלקטואל הנודע לא מצא בקרבו עוז לעשות יותר מהעלאתן של "התנגדויות ספורות והססניות" . הוא שתק במקום לבטא את ספקותיו, ויישר קו עם הדעה של הקבוצה ושל העומד בראשה . המפתח להבנת התופעה טמון במה ששלזינגר מכנה "נסיבות הדיון" . ליתר דיוק, חשיבה קבוצתית אינה תופעה אמי...
אל הספר