מ ב ו א 222 לימוד המשנה במסורת ישראל 1 בשני המקרים הדרשן משלב לתוך פירושו חלקים מהתלמוד הבבלי, פירוש קצר . אבל זהו פירוש מלא למשנה . הפירוש אינו למדני במיוחד אך הוא פירוש קדום, משנת 1143 . הדרשן מביא את המשניות כפי שהוא משלב בפירושו קטעי הלכה אחרים, אך בכל יתר המקרים אלו סיכומים הלכתיים, ורק מסכתות פסחים ושבת זוכות לפירוש מלא . כידוע לא השתמר המדרש לשלושת החומשים האחרונים בתורה, וייתכן שבחלקים האחרים היו פירושים למסכתות נוספות . הוא הדין להעתקות כתבי היד . אין לנו כתבי יד למשנה ממסורת הלימוד הבבלית, וכל אלו שבידינו הם העתקות לתלמוד . המצב היה שונה בבתי המדרש הארץ-ישראליים . בידינו כתבי יד אחדים למשנה, וכולם ממסורת הכתיב הארץ- ישראלי . החשובים שבהם הם כתב יד קופמן, כתב יד פארמה וכתב יד לאו . איננו מכירים מספיק את בתי המדרש שכתבי יד אלו מייצגים, ואיננו יודעים אם כתבי היד למשנה מייצגים לימוד סדיר של המשנה כשלעצמה . כמו כן אין בידינו פירושים למשנה ממסורת ארץ ישראל, וכמובן אנו מְצֵרִים על היעדר זה . העתקות כתבי היד מייצגות את מצב לימוד המשנה . מסתבר שבמסורת הלימוד הארץ-ישראלית תפסה המשנה מק...
אל הספר