מ ב ו א פרקי מבוא לפירוש המשנה 177 גם אם קשה להעריך עד כמה נשמרו הפרטים השונים של חוקי התורה בחיי המעשה, ברור שלצד החוקים הייתה מערכת נוהגים שהיא בבחינת תורה שבעל פה . זאת ועוד, חוקי התורה עצמה דורשים הסברים . ברור שמי ששמר על החוקים פירש לעצמו מהי מלאכה שאסורה בשבת . בדברי הנביאים יש ביטוי 1 מחלקם אפשר לכמה הלכות בתחום זה, ויש בהם הרחבה של איסור מלאכה . גם להסיק שהנביא מתלונן נגד הנוהגים לעשות מלאכות אלו בשבת, וקשה לדעת אם יש כאן חידוש הלכתי של הנביאים, או אולי מאבק נגד המזלזלים בדינים המקובלים . כך או כך, בפסוקים יש ביטוי למסורת הלכתית שאינה מקרא מפורש, בבחינת תורה שבעל פה . אם כן, כבר בתקופת המקרא הייתה חייבת להיות תורה שבעל פה כלשהי . בצד או במקביל לחוקי התורה היו נוהגים עממיים בתחום ההלכתי, נוהגים השייכים לעולם החוק המקראי, אך אינם זהים לו . דווקא לחוקים אלו יש המשכיות בנוהג העממי בחברה היהודית בתקופת המשנה והתלמוד, במקביל להלכה, אך לא 2 עם זאת, לא ניתן להוכיח כי אותה תורה שבעל פה כפי שנהגה היא בניגוד לה . התורה שבעל פה המוכרת לנו מספרות חז"ל . אדרבה, אופייה של תורה שבעל פה זו אינ...
אל הספר