10 - סוף דבר – הערות אחדות באשר לרשות חינוך עצמאית ובאשר לתקווה

216 | עיונים בחינוך : מאמרים בפילוסופיה של החינוך ואפלטון, המבקש להנחיל חירות ונאורות למי שאינם מעוניינים בְּאלה מעצמם . כאמור בהקדמה לקובץ מאמרים זה ובכמה ממאמריו, סיטואציה דומה, חסרת - מוצא, אפשר להסיק גם מעיונים בהגות המודרנית . כדברי אדורנו, המצוטטים גם במאמר קודם : "נסיונות לשנות את עולמנו באופן מהותי בתחום מוגדר כלשהו נתקלים מיד בכוחו העצום של הסדר הקיים, ונדמה שנגזר עליהם להיות 3 חסרי - אונים" . ההצעה שאני מעלה כאן לפריצת מעגל הקסמים – שבו, כאמור, מותנֶה יישום החינוך כגורם לתמורה חברתית, למען כינון של חברה נאורה, צודקת וחופשית, בקיומה מלכתחילה של חברה נאורה, צודקת וחופשית . . . – אֲמוּנָה באורח כללי על שיטת חלוקת הרשויות במדינה הדמוקרטית המודרנית ועל ההיגיון הניצב מאחורי השיטה הזאת . עיקר הצעתי – שכלול שיטת חלוקת הרשויות : כינונה של מעין רשות - מדינה רביעית, רשות החינוך, אשר תפעל בתנאים של אי - תלות יחסית ( כזו הניתנת כיום לרשות השיפוט במדינות שהן דמוקרטיות בממש ) ואשר תוכל להבטיח בתנאים הללו את החינוך להגשמה של טובת החברה וטובות אנשיה, את החינוך בהווה לְעולם אנושי של המחר, כלומ...  אל הספר
מכון מופ"ת