גמרת שטיינזלץ ודפוס וילנא

תורה ותורה שבעל פה | 145 ישראלית שכל מלחיה ישראלים דוברי עברית, והרגשנו כאילו כבר הגענו לארץ ישראל . באותה אונייה הפליג עמנו צעיר משיקגו שהתעתד ללמוד בישיבת 'פוניבז'', והתכונן ללימוד מסכת יבמות . ישבנו אפוא יחד ולמדנו בצוותא מסכת יבמות . המלחים שישבו מסביבנו התפלאו ושאלו אותנו : "כיצד זה ייתכן שאתם קוראים עברית ומבינים מה שכתוב, אבל ביניכם אתם מדברים אנגלית ? " הם לא הבינו שעיקר העמל היה לתרגם את המילים, להבין מה כתוב כאן . אחרי הגעתנו לארץ, הזעתי, לילות לא ישנתי, רק כדי לתרגם את המילים . אילו הייתה לי גמרא מבוארת של שטייזנלץ, שוטנשטיין, וואו ! הייתי מברך 'שהחיינו' בשם ובמלכות, והייתי יכול ללמוד גמרא באמת . כמה משמח שהיום לא צריכים לעבור את מה שאני עברתי . חשוב להדגיש שאין כאן ויתור על העמל, אין כאן עידוד ללימוד קליל ופשטני, אדרבה — יש סיכוי שהעמל יהיה במקום נכון יותר בעולמה של הגמרא . בעבר מצאתי שני מקורות שונים בכתבי הרב קוק בנושא זה . הראשון הוא ב'עין אי"ה' למסכת ברכות, על דברי רבי ינאי ( סג ע"ב ) : אמרי דבי רבי ינאי : מאי דכתיב "כִּי מִיץ חָלָב יוצִיא חֶמְאָה וּמִיץ אַף יוצִיא דָם ...  אל הספר
תבונות