פרק שמיני 474 של היהדות החרדית בארץ נשוב למנהיגים . במחקרו שהתחקה על קביעת דרכהּ של על העובדה שהחזון אי " ש , שבלט בהתוויית דרכהּ 10 ן ישראל , עמד בנימין בראו ארץ ישראלית , גילה בתחילת דרכו בארץ גישה פרגמטית מתונה , ה החרדיות הליטאית בירושלים אפשר לראות אחד של ' העדה החרדית ' הנפרדת הקהילה להקמת התנגדותו שב - עיקר המאבק כנגד השפעת התנועה הציונית ראה בזירה החינוכית מביטוייה . את תרבותית . במכתבו לרב אלחנן וסרמן , שדגל בקו דוגמטי ונוקשה כנגד הציונות , כתב קות של בית רבן [ תינו החזון אי " ש : " ידוע שכלי הזיין העקרי נגד המהרסים הוא תשב " ר ] = ותלמודי תורה [ ולזה צריך קירוב הבריות ] . . . [ ואמנם , התחברות לר . . . ] = וישיבות ות " ת ] = גם הסתייגותו מתנועת 11 לרשעים [ צריכה שיקול דעת אם היא מפסדת או מרווחת . . . " . נבעו בעיקר מהפער שזיהה בין הקבוצות ' המזרחי ' והתנגדותו לשיתוף פעולה עמהּ ום מצוות ולא ממניעים אידאולוגיים : " לדעת ' הדת והחיים ' ] הכינויבהקפדה על קי לתנועת ' המזרחי ' [ צריך להעלים עין מחליבה בשבת , שאין הציבור יכולים לעמוד , וכן בעבודת הנמל , וכן בהספקת מים והספקת חשמל , ...
אל הספר