פרק רביעי 256 ) רשות הרבים מדרבנן ( , ואזי מותר יהיה להסתפק ב ' צורת הפתח ' כדי לערב אותם ולהפכם ם ' על פי התורה , ל ' רשות היחיד ' גדולה . לעומת זאת , כדי לערב אזור המוגדר ' רשות רבי אפשר להסתפק בגדר סמלית , וחובה לתחום את השטח בגדר ממשית שתהווה מחיצה - אי , פעולה שרֵאלית כמעט שאיננה אפשרית . לבין מה שמחוצה להּ ותפריד בין מה שבתוכהּ לסוגיית התקנת העירוב בכרך הגדול השלכות מגוונות : ציבוריות , חברתיות ודתיות . ם מאנשים לעבור על איסור ' מלאכת הוצאה ' ומאפשרים להם בהתקנת העירוב מונעי של עיר תוך נשיאת חפצים , הסעת עגלות ילדים וכד ' . לבד מההיבט להתהלך ברחובהּ ה ' טכני ' הזה , ברובד העמוק יותר , נודעת לרשות זו חשיבות חברתית , ובמיוחד בגולה , שכן נוחות . לחברה היהודית , היא מהווה מעין מתחם קהילתי נגיש שאפשר לנוע בו בשבת ב , האפשרות לטלטל לבתי הכנסת , לפארקים ולבתי שיום השבת הוא יום קדוש עבורהּ קרובים וידידים , תורמת לטיפוח החוויה הקהילתית והדתית . ואמנם , מצאנו מקורות רבים לאורך ההיסטוריה של ההלכה שראו בחיוב את התקנת נאי גאון : " תימה גדולה תמהנו בדבר זה העירוב . כך למשל , נשמעה קריאתו של ר ...
אל הספר