"וּמָרְדֳּכַי לֹא יִכְרַע וְלֹא יִשְׁתַּחֲוֶה" — מדוע?

עיונים בנביאים ובכתובים — המקראות המתחדשים 492 היא מצהילה פנים , עיניה מאירות . אך שלא כאסתר , שמחתה היא אמתית . שהרי לא את משמחת , אלא את ילדי ישראל התמימים והטובים . אך הכוחות הם אותם כוחות . המן היא הכוח לשמוח , הכוח לעזור בעת מצוקה , על סף החידלון . היש תמורה לאבדה ? ב . מבוא נשוב לשאלתנו הראשונה , ובה נתרכז במאמר . מדוע מיאן מרדכי להשתחוות להמן ולקיים שררה אינה בכלל איסור . מצינו את אחֵי בכך דינא דמלכותא ? סתם השתחוויה לאדם בעל יוסף משתחווים לו אפיים ארצה ) בראשית מ " ב , ו ( , את נתן הנביא משתחווה ארצה למלך מדוע סיכן מרדכי את — דוד ) מל " א א ', כג ( ועוד רבים . ואם אין ההשתחוויה להמן אסורה יהודים השאלה קשה שבעתיים בשל הרגישות לגורל כלל ה נפשו בסירובו להשתחוות ? בשל מעשהו של מרדכי , וכפי ששׂם המדרש טענה זו בפיהם של חכמי דורו : 2 אלו הדיינים . . . אמרו לו : הוי יודע שאתה מפילנו בחרב . —' עבדי המלך ' מה הייתה סמכותו לסכן במעשהו את כלל 3 הרי שאף אילו רצה מרדכי להחמיר על עצמו , רה במעשהו , אם כי ייתכן שהיא ישראל ? המגילה אינה מפרשת שאכן נהג מרדכי כשו והפתח פתוח לבחינת מעשהו של מרדכי ...  אל הספר