שער רביעי : כבשון החיים היהודיים 292 שפרט אחד , עם אחד , מבקש כאן ערובה לקיומו לא בשום דבר , מה משמע הדבר יחסים זה שלו , הוא אומר להיות נצחי ? משמעו לא - שבחוץ , ודווקא בכך , בחוסר . שכן הפרט שכאן מבקש פרט , כפרט , להיות הכלל כולו , פחות ולא יותר אלא זה משום שהמשלם הוא מחוצה לו ואין הוא יכול לעצמו אינו נצחי - היחיד כשהוא , לעמוד ביחידותו אלא בהשתלבו איכשהו בתוך המשלם כחלק בו . יחיד אפוא פירוש , הטוען בכל זאת לנצחיותו , צריך היה שיקפל את המכלל בתוכו . ואם כן שהם , עצמו את היסודות אלוהים עולם אדם - שהעם היהודי אוצר בפנים הוא הדבר כלל . האל , העולם , האדם של עם פלוני נעשים האל העולם מעמידים את המ ה ידי כך שכמו העם גופו אף הם נבדלים ונפלגים - והאדם של אותו עם רק על מאלים , עולמות , בני אדם אחרים . דווקא בהיבדלות זו של העם היחיד יחידים אחרים הוא אחוז ודבוק בהם . כל גבול שני צדדים לו . עם שדבר - מעמים פרט , באשר הוא פרט , הוא עם בין - מצר לו . עם - דבר אחר , נעשה בר תוחם עצמו מ גם השתייכותו . מה שאין כן כאשר ממאן העם להיות אפוא עמים . התייחדותו היא תגר בגבולות , אלא ס פרט ומבקש להיות ' גוי א...
אל הספר