העם פרק ד : חיי 277 העושר הפנימי אותו חש היהודי לכן לזולת . זו קיום חוויית להעביר מבפנים , ולא ניתן אושר ה שזכה לחוש את , סר יופי וטעם . רוזנצווייג ו נראה כלפי חוץ כהתנוונות וכח ללא מילים בנסותו להעביר את תחושתו לידידיו הנוצרים . עתים נותר ל , ודי יה ה שבקיום זר יקשה להבין " : לגבי עומקה של תחושת הגאווה היהודית רוזנשטוק ל הוא כותב כך " מר : האמן נא לי ! ו ושוב עלי ל . זאת . המעט שמתגלה לעיניים נראה לך אווילי וקטנוני . . אתה לדעת ! יכול מה אתה יודע על כך , מה " בהקשר אחר הוא כותב : . ( 80 ) אגרות , עמ ' קסי ו תוד ר כמו אצל האו , אך אצל היהודי הקלוש ביותר , זה שרק עדיין נשאר יהודי אותה תנועת הבעה שכמעט אי אפשר — המחמיר ביותר אני מוצא אותה הרגשה שלי ( . . ההדגשה במקור 68 עמ ' , ) שם " לבטאה במילים יחס זה של חוסר הבנה . מופיע לפעמים גם בתוך העם היהודי פנימה בנוסף לכך , ל אחיהם ע היהודים שהחוט המקשר אותם לאורח החיים היהודי נחלש מביטים בבוז . להתאבנות ולפרימיטיביות סימן רואים באורח החיים הנאמן ו האדוקים או המסורתיים , לחוש את דופק החיים רוזנצווייג בביקורו בקהילות מזרח אירופה הצליח כפי שראינו...
אל הספר