שער שלישי : תפילה 162 הנפש : הוא הבקשה ה אך הומה כלפי העתיד . מרכז , העתיד . תפילה זו נטועה בהווה ל . הנפש האהובה מודעת לכך שיש ו קשת שאושר זה יהיה נחלת הכ שזכתה לאושרה מב העולם עדיין אינו שרוי היא יודעת גם ש אך מכוח ההתגלות לה זכתה , בידה לחיות בעולם מתפללת על תיקונו : היא באהבתה את בורא העולם לכן ; באור טחון המוחלט , אשר את כוחו העניק לה אלוהים בדיבורו י בקרבת אלוהים של הב ושתת בעבר ' לי אתה ', אמונתה באה אל המנוחה . ואילו חייה עדיין בהמיה המ שרויים , שהשיתין לאמונתה שיש לה בעולם אינם אלא חלק של העולם , לא , ההיסטורית ואילו המציאות ; יתה ממלאת אותה עד גדותיה י העולם כולו . חוו קול המונחת ביסוד החוויה , בבריאה , איננה כלל העולם אלא רק חלק בו . . . הממלא את פנימיותה , ממלא אך חלק מצער של עולמה ; ואמנם דיו לה , אלוהים חלק זה שתוכל להית בטוחה במציאות הארצית שבאמונתה ; אך לא די בו שתוכל דורש השלמתו נס השיתין של ההתגלות שהתרחש פעם בעבר לחיות באמונתה זו . מן פש בשמה . . . האלוהים אשר קרא פעם אחת את הנ . בנס נוסף שטרם התרחש לעיני כל חי ' . ' ההכרח שיעשה זאת ' שנית ', וזאת הפעם . ) שם ( א לנפ...
אל הספר