כפי שווינסטון צ'רצ'יל, בראשית מלחמת העולם השנייה, הפך על פניו את המודיעין של בריטניה הלוחמת, כך גם בן ‑ גוריון היה ער לחיוניותו של המודיעין בראשיתה של מלחמת העצמאות . כבר ב ‑ 30 במאי 1948 הוא הודיע למטכ"ל את ההודעה הבאה : "ראובן שילוח נתמנה על ידי שר החוץ כמנהל אגף הש"י הצבאי והמדיני במשרד החוץ . למשך ימי המלחמה יהיה ראובן שילוח כפוף למשרד הביטחון . אגף זה יעבוד מתוך מגע הדוק עם שירותי המודיעין במטה ועם מטות כל החילות" . כפי שהסביר גלבר, באותם ימים משרד הביטחון עוד לא היה מפותח דיו, וכך גם במשרד החוץ לא היה גוף שאפשר לכנותו "אגף ש"י" . ייחוס מינויו של שילוח לשר החוץ ולא לבן ‑ גוריון נועד לנטרל את מערך המודיעין מקרבות השליטה של אותם ימים בין שר הביטחון, בן ‑ גוריון, לבין המטכ"ל וראש המפקדה הארצית של ההגנה לשעבר, ישראל גלילי, ששאף להיות איש האמצע שבין השר לבין המטכ"ל . במינוי זה ראה בן ‑ גוריון צעד ראשון לקראת יישום של רפורמה מבנית במערך המודיעין היישובי "שתאפשר לו לתפקד כהלכה בתנאי מלחמה, ותשאיר בימי שלום את משרד החוץ כגורם המוביל בקהילת המודיעין, וכל זה בהתאמה עם הדגם הבריטי המוכר", לפ...
אל הספר