"הערבים", נימק מקגי את סירובו, "יוכלו להציץ לתוך הרכב בעת המעבר במחסומים ולהבחין בנוכחותו" . לונד פנה למקור הסמכות הראשי, הנציב העליון, אשר הורה להעניק ליווי צבאי לאיש האו"ם ולבן לווייתו היהודי . עניין זה היה אחד הסימנים שהצביעו על השוני בעמדת השניים כלפי תוכנית החלוקה . לאחר צאתו של מקגי, פתח לונד את סגור לבו בפני חיים בנוגע לחוסר רצונם של הבריטים לעזור לקבוצתם . מאז בואה של קבוצת החלוץ, סיפר לונד, לא הוזמנו חבריה ולו פעם אחת על ידי המזכיר הראשי, גרני, ללגימה משותפת של כוס תה, זאת מול דבריו הרמים של הנציב העליון על הצורך בשמירה על כבוד האו"ם . והנה, הוראת הנציב העליון הביאה לפתח מעונם של אנשי קבוצת החלוץ את הרכב הנדרש . "יצאנו", סיפר הרצוג, "לשפלה בשני משוריינים בריטיים נפרדים . בקילומטר ה ‑ ,21 ליד שער הגיא, נעצרנו ליד לוע גדול פעור באמצע הכביש, ולא היה אפשר להמשיך . הבריטים ציוו על כמה ערבים למלא את הלוע באבנים . בינתיים ירדו מההר אנשי כנופיות חמושים ופנו לעברנו . השוטרים הבריטים ניסו לעצור בעדם . דווקא לונד עורר אצלם חשד . אני נראיתי יותר בריטי מלונד . לבשתי חליפה מימי שירותי בצבא ...
אל הספר