במהלך הקיץ חזר פביוס לרומא לזמן קצר כדי לכהן בטקסי דת מסוימים, כמתחייב מתפקידו, ושר הפרשים קצר הרוח שלו, מינוקיוס, קיבל את ההזדמנות להפגין את אומץ לבו ואת נכונותו לצאת לקרב ‑ בניגוד גמור לפביוס, כפי שראה זאת הוא . יחידות של צבא חניבעל חנו בגֶרוֹניוּם שבמרכז איטליה, 250 ק"מ מרומא, לאחר שנשלחו בזו אחר זו לפשיטות של איסוף מזון ואספקה אחרת לקראת החורף, ומינוקיוס תקף שליש מצבא חניבעל, שלא עמד לרשותו כוח פרשים נייד לסיוע . פעולה זו עמדה בניגוד לאסטרטגיה שהכתיב פביוס, מניעת עימותים ישירים . הגם שהקרב לא הסתיים בניצחון חד ‑ משמעי ‑ הרומאים איבדו 5,000 איש, לעומת 6,000 הרוגים קרתגים ‑ הדיווח המשולהב ששלח מינוקיוס לרומא תיאר אותו כהישג גדול . נראה שרבים ממבקרי פביוס חשבו כי סוף ‑ סוף נמצא לרומא מצביא שמוכן להשיב לחניבעל כגמולו . הסנאט נתן צו שעשה את תפקידו של מינוקיוס, שר הפרשים, שווה בסמכותו לתפקיד הדיקטטור של פביוס כמצביא . באותו סתיו גילה חניבעל באמצעות מרגליו כי מינוקיוס שאב עידוד מאותה היתקלות, והוא משתוקק לצאת לפעולה ‑ והרי חניבעל ביקש תמיד הזדמנות לפגוע בצבא הרומאי . לכן טמן לו חניבעל מלכ...
אל הספר