בין המרחב הקהילתי למרחב הלאומי

146 מרחב מיקוחנ תהליכי התחדשות עירונית בעידן הניאו-ליברלי של עידן חדש . אמנם יהודים נכנסו למרחבים פלסטינים בתקופת ההתיישבות הציונית המודרנית, אך לאחר 1948 כניסתם הייתה שונה, בשל כוחה הטרנספורמטיבי של המדינה . כלומר, ההתיישבות היהודית בעיר, שנועדה לשנות את המרחב וצביונו, התרחשה תחת ריבונות ישראלית שהייתה נחושה לבסס את אחיזתה הממשית והסימבולית בקרקע 4 התושבים הפלסטינים הפכו באחת מרובבכוונה ובהבטחה להפוך את המרחב לישראלי . 5 בכל עיר רוכזו הפלסטינים במרחב מוגדר ולא הורשו לחרוג ממנו . שירותי למיעוט . הביטחון יצרו משטר הפרדה מרחבי, ובשנת 1950 הועברו הזכויות הרשמיות על הנכסים של הפלסטינים לידי האפוטרופוס של המדינה, כנכסי נפקדים . מהלך זה מוטט ונישל 6 את הקהילות הילידיות בלוד, רמלה, עכו ויפו, מנכסיהן . לאחר 1948 התבטא השינוי בעיר רמלה ביישוב אוכלוסייה ( יצירת נוכחות ) , בקביעה של מערכת חוקים שמקצה ושוללת בעלויות ( קידום בעלות ) ובשליטה כמעט מלאה במרחב ( ריבונות ) . חשוב להבין את השינוי הפרדיגמטי שלאחר 1948 , בייחוד בערים הפלסטיניות שנכבשו, בהקשר של נושא הבעלות על הקרקע . מבחינה היסטורית, חלוקת...  אל הספר