מכליאה לשיקום: שינויים במדיניות הענישה בישראל

316 פרק אחד-עשר האסיר, משפחתו והמשך המעורבות בעבריינות, והיא סיכמה את תובנותיה בהקשר זה בקביעה כי אין בסיס מספק להניח שמשך המאסרים משפיע על ההרתעה או השיקום . תרומתם העיקרית של המאסרים למניעת עבריינות היא בהגבלת היכולת של מבצעי עבירות לבצע . שימוש יעיל במאסר לצרכי מניעה ישירה מחייב לכן איתור העבריינים המסוכנים כדי שעונשם יותאם לסיכון שיחזרו לפשיעה . מנגד, השפעתם השלילית העיקרית של המאסרים על העבריינות הינה ביצירת אפקט קרימינוגני אשר בעקבותיו התמשכות מאסרים מגבירה עבריינות . בנוסף, עלותם הישירה, של המאסרים גבוהה מאוד, יותר מכל עונש אחר, ועלותם העקיפה, נוכח השפעתם על הקהילה ובפרט על משפחות הכלואים, גבוהה גם כן . על רקע זה, הוועדה סבורה כי יש לפעול לצמצום השימוש במאסרים במקרים בהם המאסר אינו הכרחי להגבלת יכולת של עבריינים שהמסוכנות שלהם לחברה גבוהה, והרחבת השימוש בעונשים זולים יותר ויעילים יותר העומדים בעקרון ההלימה, ובכך להביא להקצאה יעילה ונכונה יותר של המשאבים המופנים לטובת הנושא . ( הוועדה הציבורית לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים, ,2015 עמ' 24 ) . דברים אלו, שהם מוכרים ומובנים...  אל הספר