תגובה חברתית, תיוג ואימוץ זהות עבריינית

תיאוריות סוציולוגיות מוקדמות 161 מהסביבה — כך שנוצר היזון חוזר בין האופן בו הזולת רואה אותנו, הדימוי העצמי שלנו והתנהגותנו . רעיון זה מיוחס לסוציולוג האמריקאי צ'ארלס הורטון קולי, אשר פיתח כבר ב- 1902 את מושג העצמי במראה ( Looking - Glass Self ) . מושג זה ממחיש כי הדימוי העצמי שלנו קשור באופן בו אנו מאמינים שאנחנו משתקפים בתודעת הזולת ( 2012 Cooley, ) . כשם שהשתקפות גופנו במראה מעניקה לנו תחושה של מראנו החיצוני, כך באמצעות השתקפות אישיותנו בתודעת הזולת אנו לומדים על עצמנו ומפתחים דימוי עצמי . תובנה חשובה העולה מרעיון זה היא כי הזולת, ובמיוחד האנשים הקרובים אלינו, משפיע ביותר על הדימוי העצמי שלנו ועל התנהגותנו . בחברה אוהבת, מכבדת, מעריכה ומאמינה ביכולתנו, נפתח דימוי עצמי חיובי ותחושת מסוגלות . מנגד, אם האנשים הקרובים אלינו יפגינו כלפינו ביקורתיות, יחשדו בכישרונותינו או יחששו שמא ניכשל, הדימוי העצמי שלנו ייפגע . מאחר שהדימוי העצמי שלנו משפיע על התנהלותנו בחברה, יש לדימוי החברתי שלנו, או, ליתר דיוק, לאופן בו אנחנו תופסים 3 הילדה שכולם רואים כ"ליצנית" אותו, סיכוי גדול להפוך ל נבואה המגשימה...  אל הספר