218 | שולמית קיציס אני קוטעת אותה : "כן כן, אני יודעת, את הולכת להגיד שלִחְיות זה אומר להסתבך . " רינת פורצת בצחוק המתגלגל שלה, שבא ממעמקי הבטן . אני מביטה בקמטי הצחוק בזוויות עיניה . איך היא מלאה בשמחת חיים אחרי כל מה שקרה לה ? "למה רצית לדבר אתי ? " זיק ממזרי בעיניה, "את כבר יודעת הכול ! " רינת מרצינה . “תקשיבי . השאלה אם את רוצה ללכת אִתם במסלול המשפטי הרגיל, או בגלל שזה שכנים, ללכת אִתם בניסיון להגיע להבנה . את יכולה ללכת לעורך דין, ולהכין ביחד אתו רשימה של הנזק שנגרם לך . תלכי אליהם עם הרשימה ותגידי להם : ‘תשמעו, אחרי שהתייעצתי, הפיצוי הוא ככה – וככה, הנה הפירוט, בואו תגידו מה בדעתכם לעשות בעניין . ’ אם זה היה שכן שלי - זה מה שהייתי עושה . " הגשם בחוץ מתחזק . מרזב בקומה השנייה מגיר סילוני מים על החזית השקופה של בית הקפה . "האופציה השנייה, את יודעת, זה ללכת במסלול כמו אם זה לא היה שכנים שלך, אם זה היה סתם בנאדם, ואז זה אומר להגיש תביעה . זאת אופציה יותר יקרה - למרות שהם יצטרכו לשלם בסוף את העלויות שלה - וגם יותר ארוכה . ההליכים בבית משפט לא כל כך מהירים . זהו . פה זה עומד . ” “הם ב...
אל הספר