182 פרק שמיני נוספים . הכרה זו מחריפה את רגשי הנחיתות והקנאה, ומצמיחה בתורה איום קיומי . כיוון שהסצנה הראשונית, הן כסמל מרכזי במערכת הסמלים הנפשית של הילד והוריו הן כהבניה פסיכואנליטית תיאורטית, מתכתבת עם סמליוּתו התרבותית הרחבה יותר של המשגל ההטרוסקסואלי כמחולל שארות וכבעל כוח להבחין בין יחסי שארות למיניהם, בהקשר המשפחתי החד-מיני אנו ניצבים בפני אותה סתירה אינהרנטית שהזכרתי קודם לכן . בטרם הופיעו אמצעי המניעה וטכנולוגיות העזר לפריון היו ההכרה ביחסים המיניים בין ההורים וההכרה בכך שהילד עצמו הוא תוצר של יחסים אלה, שני פנים של אותה תופעה . התפתחויות טכנולוגיות אלה הביאו להתרופפות הקשר הגורדי בין המשגל ההורי להעמדת צאצאים . במשפחות שהסתייעו בתרומה גנטית או בפונדקאות, לא זו בלבד שהמשגל ההורי אינו טומן בחובו הבטחה להעמדת צאצאים או איום בכך, אלא שיצירת הילד מצריכה מעורבות של שותף או שותפים נוספים שאינם בגדר "הורים" ואין להם חלק בגידול הילד . מכאן ששני פניה של הסצנה הראשונית — עיסוקו הפנטזמטי של הילד במיניות ההורית עם חוויית ההדרה הכרוכה בה מחד גיסא, וההמחזה הפנטזמטית של רגע היווצרותו או עיסו...
אל הספר