החינוך המשותף

המהפכה שלא הייתה 27 היא מתארת את המבצר הצלבני הסמוך לקיבוץ, שנשאר עומד על תלו כל השנים, "במקביל לדת שלנו, שכוונה לעתיד שיהיה שונה מכל מה שידעה האנושות אי פעם ויביס את העבר" . בהמשך, היא כותבת עוד, שחברי הקיבוץ הרבו לספר לבני דורה על הקמתו של הקיבוץ, וגם הסיפור הציוני הזה לא עניין אותם ולא נגע לליבם . נראה שהחינוך המשותף שלנו אכן הרחיק לכת מדי, בעיקר בכך שנכפה על הילדים ועל האימהות הצעירות, בתנאי הקיום הקשים של הקיבוץ בראשית ימיו, ועל רקע דוגמטיות אידיאולוגית נוקשה . לפיכך, בנות הקיבוץ רואות את עצמן היום כאימהות טובות וחינוכיות יותר מהאימהות שלנו, שגידלו אותנו שלא כדרך הטבע . עם זאת, יש להבדיל בין מידת הקנאות והדוגמטיות האידיאולוגית, ששררו בקיבוץ באותן השנים, לבין תוכנה ההומניסטי הנאור של האידיאולוגיה הסוציאליסטית עצמה, שלאורה הוקם ופעל הקיבוץ . כמו כן, צריך להבדיל בין הזיכרון האישי לבין ראיית המכלול של הקיבוץ, או הראייה של העצים בלי היער . צריך לזכור גם כי לא כל האימהות אהבו את ילדיהן, וחיבקו ונישקו אותם . כך, למשל, כותבת בתיה גור על ספריה של אלזה מורנטה, שבהם "מגוללת אלזה, המספרת – הע...  אל הספר