70 קודרים, שהקיפו את שערי בית המקדש . מובן מאליו, שלא פחדתי מן האל הזר, שמכל המקומות בעולם בחר להציב את משכנו הארצי על ראש סלע זה, לחפות את ביתו במעטה זהב ויריעות פרוכת, ולהקיף את עצמו באור אש התמיד הבוערת על מזבחו . האל הזה עורר בי חוסר מנוח . הלא-ידוע והלא-נראה עורר את סקרנותי . התחשק לי לרדת במשעול הסודי שהוביל ממצודת אנטוניה אל ההיכל, להתגנב חרש דרך המסַכים ולהגיע אל מקום מושבו, אל קודש הקודשים שאיש לא דורך על סִפו . ביקשתי להפתיע אותו ולגלות מי נמצא שם, מי נח בין כנפי העופות המסתוריים ; לראות את הלא-נראה, לדעת את הלא-ידוע . אבל אני חייב להודות : לא היה לי אומץ . הרגשתי משהו מוזר כשהבטתי אל גג קודש הקודשים, שהזדקר כלפי הרקיע ונישא מעל המבנים האחרים . חשבתי שתחת הגג הזה מסתתר כוח נעלם שקובע את גורל העולם, כפי שהיהודים משכנעים את עצמם . הייתי בטוח שהאלים שלנו, כמו יופיטר ועוצמת הברק והרעם שלו, חזקים ממנו . ולרְאָיָה, מה עשה האל הנעלם למען מאמיניו ? ובכל זאת, המסתורין הטמון באל של היהודים גזל את שלוותי . הוא היה אלוה שהווייתו כוללת הכול, ואיש אינו יכול לתארו . אלוה שעומד מעל כל תאווה,...
אל הספר