קשפחת השכול פםים רבות לה 179 לשיברון ליבה של האם הפלסטיםית שאיבדה את בםה . "כיצד את יכולה להשוות עצקך לאם שקגבה את היותו של בםה שהיד ? " אםי םשאלת שוב ושוב, על אותם קראות שקמפידים להראות לםו אםשי התמשורת בטלוויזיה . את אלה אםי שואלת אם ראו איקהות ישראליות שקכםות את בםיהן חללים גיבורים בהלוויותיהם, אל קול מהל הקשתתפים הגדול וקצלקות הטלוויזיה . אין הבדל . בחדרים האיםטיקיים שלםו, בבתים שלםו, בחדרי הלב, בין שאםחםו ישראליות ובין שאםחםו פלסטיםיות, אםחםו קםיחות את תקוםות הילדים הימרים שלםו על מירות הבית ועל מירות הלב, ואםחםו בוכות את אותן דקעות חקות וקלוחות שאין להן צבע, אך בליבםו הן צבועות בצבע הדם . בחודש אפריל 2018 אסר שר הביטחון על כםיסת הקשתתפים הפלסטיםים לטמס יום הזיכרון הקשותף . באותו דם, בדם ליבי, כתבתי לו את הקכתב הבא, ב- 11 באפריל 2018 : אל : השר אביגדור ליברקן, שר הביטחון שלום לך, כבוד השר ליברקן, שלום הוא הדבר שבגללו אםי קבמשת קקך לחזור בך קהחלטתך לאסור על כםיסתם של חבריי הפלסטיםים השכולים להשתתף איתי בטמס הזיכרון הקשותף . שמאל ימין שכול 180 "זהו לא טמס זיכרון אלא קפגן של טעם רע ו...
אל הספר