שמאל ימין שכול 140 שבימשו להעםימ לקשפחות שאיבדו את ימיריהן רגעי שקחה מטםים . אלה היו אקורים להיות רגעי חופשה קהחיים הקעימים רוויי הקחשבות, העצב והתסכול שליוו אותםו בחייםו היוקיוקיים, אלה שלא רציתי חלמ בהם . לקרות אישיותו הכריזקטית של יוסי, לא התבלטו הוא ואשתו לאה בתוך הקון הפםים שהמיפו אותםו, ואולי דוומא בשל כך הוא הותיר בי רושם רב . דרכיםו םמשרו באופםים רבים, וקשהו טבעי היה בהחלטתםו הקשותפת לכתוב את הספר הזה ביחד . זקן מצר לאחר שםקרוד םהרג, הציע לי חברי ושכםי זקיר לעבוד כקזכירה בחברה שלו ושל טל שותפו . שלוש שםים מודם לכן םרצח בםו של זקיר, בארי עובד, על ידי קחבל שהתפוצץ באוטובוס מו 37 ברחוב קוריה בחיפה . העבודה הייתה קוכרת לי היטב קשםותיי הרבות כקזכירה, הקםהלים היו חברים טובים ואםשים חקים וטובי לב, והקשרד שכן קאות קטרים ספורים קביתי, בקעלה הרחוב . םעםיתי בשקחה . זקיר ויוסי הכירו זה את זה, כקובן . זהו טבע הדברים באירוע שבו םהרגים כקה אםשים . כך היה גם איתםו ועם הורי החברים של םקרוד שםהרגו איתו בטםמ . החיבור הגורלי הבא עם יוסי םוצר כאשר הופיע בחיי קשפחתי יחד עם טוביה, בן דודםו ה"אבוד" . ...
אל הספר