סקחלמ נדמלמ 181 לגמרי מדינה שהן הקפידו עד אז להתנגח בה כדבר שבשגרה : מדינת ישראל . באופן מסורתי, הלוחמה הכלל-ערבית בישראל כללה לא רק אמצעים צבאיים, אלא גם מאמץ עיקש לפורר את הלגיטימיות שלה באמצעים דיפלומטיים . מנהיגי מדינות ערב נהנו מרוב אוטומטי במוסדות האו"ם לצד שליטה על מחירי הנפט הגולמי העולמי — שני גורמים שאילצו את המערב להשאיר את המזרח התיכון והסוגיה הפלסטינית בראש סדר העדיפויות הבינלאומי . במקביל, מדינות ערב אסרו על אזרחים ישראלים להיכנס לטריטוריה שלהן, לא אפשרו טיסה בשמיהן לחברות תעופה הטסות לתל אביב וממנה, ואף הקפידו להתייחס לישראל כאל "הישות הציונית" במקום בשמה . אך ישראל הייתה לעומתית לממשל אובמה בנושא הגרעין האיראני, והיא חזרה והדגישה, למורת רוחו של הנשיא, את חוסר המחויבות שלה להסכמים שיושגו בין איראן לארצות הברית . העמידה הישראלית האיתנה על האינטרסים הביטחוניים שלה זכתה להערכתם השקטה אך המורגשת של מנהיגי המדינות הסוניות . ככל שישראל עסקה בפעילות מבצעית מוצהרת בשטח סוריה כדי למנוע התבססות איראנית, ובגיוס דעת הקהל העולמית נגד הסכם הגרעין, וככל שפורסמו בעיתוני העולם ידיעות על ...
אל הספר