המאבק על התודעה: ממיתוס מאחד למיתוס מפורק

סוף דבר 336 וראשי המדינה להאדיר את פעולות הצנחנים ואת תרומתם לשיפור הרמה המבצעית של צה"ל . גם מניעים פוליטיים ובהם הצדקת מדיניותה של מדינת ישראל בהנהגת מפא"י, ביסוס מעמדם הפוליטי של החוגים האקטיביסטיים במפא"י והנחלת הזיכרון הרצוי בעיניהם אשר לאירועים הביטחוניים של התקופה הביאו להאדרת פעולות הצנחנים ולהיווצרות המיתוס . כך גם הניסיון להנחיל לדעת הקהל הבין-לאומית את תודעת העליונות הצבאית של מדינת ישראל על פני שכנותיה . מעניין לראות כי דווקא בתקופה הריכוזית ביותר של המדינה, שבה נוצרה הגישה הממלכתית, נולד, בעידודו של בן-גוריון עצמו, מיתוס שבבסיסו עמדו דמויות שסימלו, בהפרות המשמעת שלהן ובחריגה מפקודות שקיבלו, את ההפך מ'ממלכתיות' . בן-גוריון שבנה את צה"ל על פי הדגם הבריטי כמהּלאנטיתזה שלו וניכרת הערצתו לַדמויות שייצגו את ההפך מדמותו . על הגורמים שפעלו ליצור את המיתוס 'מלמעלה' נוספו גורמים תרבותיים וחברתיים, שפעלו 'מלמטה' ואפשרו את היקלטות המיתוס . השיפור שחל ביכולות המבצעיות של צה"ל להתמודד עם ההסתננות, זמן קצר לאחר שיחידה 101 החלה לפעול, הביא לשיפור בתחושת הביטחון האישי ולהעלאת המורל הלאומי ...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב