'מעניש את יריביו באכזריות ובלי אבחנה': דמותו המוסרית של מאיר הר־ציון

בין מלחמת ששת הימים למלחמת יום הכיפורים 227 לסבך את מדינת ישראל בזירה הבין-לאומית . כתבה נוספת שעסקה בנושא תיארה אף היא את הריגת חייל הלגיון במוצב סמוך לכפר אבו-דיס, והכתב העדיף להסיק מכך על 'תכונות ההעזה, קור הרוח, האהבה למרחבי הטבע וכושר הניווט המופלא' של הר-ציון ולא אמר מילה על ההיבט הבלתי חוקי והאנטי ממסדי שבמעשה . 132 מילשטיין ניסה להתמודד עם אתגר הצגתו של הר-ציון כדמות מורכבת . בפתיח לאחת מכתבותיו הוא הציג תיאור של הר-ציון הורג בסכין אזרח ירדני בפעולת עזון, 133 בקונפליקט ולצד זאת תיאר אותו כאדם 'בעל נפש רגישה ונוקשות חיצונית' . בין פעילות מלחמתית לבין מוסר לחימה הציג מילשטיין את הר-ציון כ'בבואה לגורלה של מדינת ישראל' : שאיפה לשלום עם הנכונות להילחם למען השמירה 134 על הקיום הלאומי . בתיאור פעולת כנרת סיפר מילשטיין כיצד 'בתנועה איטית, רווית הנאת נקמה, שלף מאיר מטען חבלה, כוונו בזהירות והטילו למרכז השולחן', וכיצד חשב הר- ציון באותו זמן כי 'אחד מאלה דומה לקצין שהכה אותי אז [ . . . ] אבל כל הערבים דומים' . 135 תיאוריו של מילשטיין את האירועים ואת מניעיו של הר-ציון, כמו גם הצגתו באופן ס...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב