'אין לפגוע בשום פנים בנשים וילדים': עיצוב תדמיתו של צה"ל כצבא מוסרי

פרק שני 154 1956 ) ניתנה הוראה לכבוש את משטרת חוסאן ואת המוצבים שסביבה תוך כדי 544 לעיתים 'השמדת האנשים שבהם', וכך גם בפעולת א-רהווה ( ספטמבר 1956 ) . גם ללא פקודה, ואף בניגוד לה, שררה התחושה שיש להרוג מקסימום חיילי אויב . מוטה גור תיאר בספרו כי לפני פעולת רפיח ( אוגוסט 1955 ) התנהל דיון בין שרון לבין קצינים מפיקוד הדרום והמטכ"ל שדרשו פעולה מוגבלת, אך להם, לחיילים, היה ברור כי משימתם כוללת פגיעה מקסימלית בנפש : 'אנו ידענו אך אחת : עלינו 545 להרוג מקסימום חיילים מצרים' . על אף ההנחיה להימנע מפגיעה בחפים מפשע, לעיתים פגעו הצנחנים באזרחים ללא כל צורך מבצעי : בפשיטה ליד הכפר חִרְבֵּת ג'ינבה שבדרום הר חברון ( מבצע שוט 6 , מאי 1954 ) , שנועדה להשיב עדר שנגנב מעין גדי, הרגו הצנחנים 2 546 על פי עדות משקיפי האו"ם, בפעולת א-רהווה נמצא אחד ההרוגים אזרחים ; הירדנים כשידיו כפותות מאחורי גבו . במקרים אחרים נפגעו אזרחים שנכחו בזירת הלחימה או עשויים היו להפריע לפעולה : בפברואר 1954 פשטו חיילי גדוד 890 על הכפר חארס שבגדה המערבית, הרגו גבר ופצעו את בנו ; חודש לאחר מכן הרגו לוחמי הצנחנים 2 רועים ערבים בפ...  אל הספר