ביקורת על מדיניות הגמול

רקע היסטורי, 1949 - 1956 49 לממשלה, לאחר הבחירות לכנסת השלישית בשנת 1955 . ביקורת נשמעה גם מפי אנשי מק"י, מנהיגי המפד"ל, חברי המפלגה הפרוגרסיבית, עיתונאי 'העולם הזה' ו'הארץ' וחברי 'איחוד' – חוג שצמח מתנועת 'ברית שלום', שפעלה בשנות העשרים והשלושים ותמכה בהקמת מדינה דו-לאומית בארץ ישראל . 87 אף אנשי משרד החוץ, שעמדו ראשונים בפני חיצי הביקורת הבין-לאומית, נשאו את קולם פעם אחר פעם נגד מגוון היבטים של מדיניות הביטחון של ישראל ונגד עיקרון הגמול . הן קולות הביקורת הן קולות התמיכה של קובעי המדיניות הושמעו על פי רוב בפורומים סגורים וככל הנראה לא הגיעו לידיעת הציבור הרחב . אחת הביקורות נסובה על יעילותה של מדיניות הגמול . וולטר איתן, מנכ"ל משרד החוץ, טען בראשית שנת 1953 כי מדיניות הגמול איננה יעילה לאורך זמן בצמצום ההסתננות : 'אני כופר בעיקר . איני רואה שום טעם בפעולות הצבא . אינני 88 אנשי משרד החוץ מקבל את טיעון הצבא, שרק לשון של כוח מבינים הערבים' . סברו כי בגזרה הירדנית ההסתננות אינה מאורגנת, אינה מכוונת ואינה מקבלת עידוד מהשלטונות הירדניים המוסמכים . הם מחו על תיאום לקוי בין צה"ל למשרד החוץ, ...  אל הספר