192 יצחק ( איציק ) פלג במבט שני, הסתירה בין שתי הקריאות היא רק לכאורה שהרי המשותף לשתיהן היא אותה תחושה של אי – נחת, הנובעת מירידתו של אברהם את הארץ . ההבדל ביניהן הוא בדרך ההתמודדות עם הרגשת אי – נחת זו : בעוד הגישה הראשונה מנסה לתרץ ולהסביר את הפעולה הבלתי רצויה של אברהם, הרי הגישה השנייה מבקרת את ירידתו מצרימה . מסתמן ש"הגישה המסבירה" ( המתרצת ) באה לרכך את "הגישה הביקורתית" על ירידת אברהם מן הארץ . 1 ) קריאה ראשונה : המסבירה ומתרצת את ירידת אברהם מצרימה העובדה שהפסוק ( יב 10 ) פותח בציון הרעב נועדה להדגישו . הדגשת הרעב נועדה להסביר ולתרץ מדוע נאלץ אברהם לרדת מן הארץ . דומני שהמספֵּר גייס כמה אמצעים ספרותיים כדי להדגיש את הרעב הזה . כך, למשל, מבנה הפסוק בנוי בסדר טבעתי : א, ב, ב ,1 א 1 א . וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ ב . וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה ב 1 . לָגוּר שָׁם, א 1 . כִּי כָבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץ יוצא אפוא שהפסוק מוקף ב"מסגרת" הפותחת והמסיימת בציון הרעב . מבנה זה מכונה גם בשם אנקלוזיו, מעטפת, היוצרת תחושה של מחנק . בדרך כלל, 83 החזרה על תיאור הפותח ( ברעב ) ומסיים באותו עניין נועד ל...
אל הספר