252 יצחק ( איציק ) פלג הרעיון הטמון בצו "וְהִגַּדְתָּלְבִנְךָ" הוא מסר חינוכי ראשון במעלה שאמור ללוות אותנו כחוט השני מיום ליום לאורך השנה ומשנה לשנה לאורך שנות חיינו . החינוך הוא הליכה לטווח ארוך, למרחקים ארוכים . החגים מסייעים בידינו, המחנכים, להעביר ולהפנים את המסורת התרבותית שלנו, ולבנות ולטפח תחושת שייכות עמוקה לעמנו . בעזרתם נזכור ונזכיר לבנינו את עברנו המשותף, את תרבותנו ואת מורשתנו . השאלה שהנחתה אותנו לאורך כל הספר היא מה הגדת לבנך בחגיך, ואיך הגדת . לקראת סיום נחזור להתחלה כדי לסגור מעגל . בפתח הספר ( עמ' 19 ) הובא ציטוט מספרו של אליעזר שבייד . מן הראוי לשוב אליו לקראת אחרית : "ההנחה שלוח השנה היהודי, שבתותיו, חגיו ומועדיו, הוא הביטוי המגובש ביותר של השקפת עולם יהודית, ושאין דרך חינוכית מתאימה יותר להכיר את היהדות כמורשת 496 חיה מלימוד וחיווי החגים" . אני מאמין שהחגים אינם רק דרך חינוכית להכיר ולחוות אותם . החגים גם בונים את זהותנו ואת תחושת השייכות שלנו, ומסייעים בעיצובן . אם תתקבל הקביעה שלוח השנה העברי משקף ומעצב בעת ובעונה אחת את זהותנו כיחידים וכעם, מצער להיווכח שיש הדגשה ...
אל הספר