202 ארז פרי עידן התמימות של הקולנוע ותפיסות ניסיוניות חדשות שיהלמו טוב יותר את העידן המודרני . כמו כן, בין במאים אלה התחוללו ויכוחים שנוגעים לשאלות של ייצוג . בלב הפולמוסים עומדות שתי מגמות אומנותיות מנוגדות ותיקות : איקונוקלזם ואיקונופיליה . בעוד שרנה ואופולס ביקשו להציג את זוועות הנאצים באופן ישיר כדי לשאול שאלות על הרוע האנושי ועל הקשר שלו להכחשה, לאטימות ולמניפולציה, לנצמן בחר להתעלם במכוון מייצוגים אלה מתוך תפיסה שעל פיה מדובר בייצוגים מגונים שאינם ניתנים להבנה . בתחום של ייצוג השואה בקולנוע המערבי, מחקר זה מתכתב עם קביעותיו של אנטון קייס שטען שבתקופתנו הקולנוע מעצב את תמונת ההיסטוריה שלנו . דימויים קולנועיים של אירועים היסטוריים נצרבים בתודעת ההמונים, ובה בעת יוצרים אמת מידה לכל הדימויים, המילוליים והאחרים, למשל אלה המופיעים בספרי ההיסטוריה . אולם כפי שהראה מחקר זה, רוב הדיונים בתחום המחקר של הייצוג הקולנועי של השואה אינם מביאים בחשבון את ייצוג המושא הספציפי - מנגנון ההשמדה הנאצי ומאפייניו הייחודיים . החידוש העיקרי של מחקר זה טמון אפוא בבחינה מחודשת של ייצוג מושא זה . בשל קיצוניו...
אל הספר