102 מירון ח . איזקסון בדרך קרובה, כדי להתנתק באופן מקיף ויסודי יותר מהמציאות המצרית ומהתודעה העבדותית . כל עוד נשאר העם בקרבה מצרית, אפשרות המלחמה הנמשכת, כמו גם תחושת הסביבה המשעבדת, ישַמרו את תחושת הפחד והחידלון . גם המילה "חמֻשים", המופיעה בפסוק הבא, מפורשת בשני כיוונים שונים ואפילו מנוגדים : יש שפירשו "מזוינים בכלי נשק", ויש שהסבירו שרק חמישית העם יצאה ממצרים והיתר מת בזמן מכת החושך . מצד אחד לחוזק, מצד אחר לאובדן חלק משמעותי מהעם . וכשמגיעים לשעת החניה, היכן חנייתם הראשונה ? "ויחנו באתם בקצה המדבר", ביטוי מדהים של שהות במדבר באמצעות נגיעה בקצהו בלבד, גם להימצא וגם להירתע, לדעת מה השטח העצום המשתרע לידך ולהסתפק לעת עתה רק בחניה בקצותיו . תנועתם של ישראל היא לפנים ולאחור, עד שפרעה צפוי לומר עליהם : "נבֻכים הם בארץ, סגר עליהם המדבר" ( יד, ג ) - ללא ספק ביטוי גיאוגרפי ונפשי כאחד . פרעה מייחס לישראל גם אובדן דרך במרחב וגם תחושה שהמדבר הגדול סוגר עליהם . אמירתו של פרעה "לבני ישראל" היא אכן על פי הפשט מה שהוא קובע ביחס אליהם כמצבם, אך ייתכן שיש כאן רמז לשליחים שפרעה שולח כדי להחליש את רו...
אל הספר