הגרמנים מקרב מנהיגי היהודים במקום, בראשותו של יעקב אדלשטיין . על "מועצת הזקנים" הוטלה המשימה של הכנת רשימת המועמדים לגירוש . הגירושים למחנות ההשמדה בפולין החלו באוקטובר ,1942 ונמשכו עד סתיו 1944 . במקביל לגירושים, נמשכה בגטו פעילות תרבותית וחינוכית ענפה . הגרמנים ניצלו זאת להסוואת הגירושים להשמדה, וביולי 1944 אִפשרו לוועדת הצלב הבינלאומי לבקר בגטו . לקראת בואה של המשלחת, הציבו הגרמנים ברחובות הגטו חנויות, בתי קפה וכו', על מנת להציג את המקום שהיהודים חיים בו כמקום יפה וטוב . הדילמה ומהותה "עוד לפני בוא משלוחי הזקנים מגרמניה, השתנה הרכב האוכלוסייה בהדרגה עקב מדיניות הגרמנים להשאיר בטריזנשטט את בני ה ‑ 65 ויותר, ולשלוח את הצעירים מזרחה [ למחנות השמדה ] . אם בראשית ימי הגטו היו רוב תושביו בני 16 עד 45 שנה, הרי מקץ חמישה חודשים, היו רק מחצית הגברים כשירים לעבודה, וגדל העומס המוטל על שכמם . אבל אדלשטיין לא ויתר על שאיפתו לקיום גטו יצרני, שיציל לפחות חלק מהצעירים מפני המשלוחים מזרחה . לפיכך, לפי הצעת אדלשטיין, חל במאי שינוי מהותי בדרך חלוקת המזון, שניתן עד אז במנות שוות לכל תושבי הגטו ללא הבד...
אל הספר