ביערות כפרטיזן סובייטי, לא הרגשתי כל נקיפות מצפון כשבמסגרת "פעולות כלכליות" נכנסנו לכפרים ונטלנו מצרכי מזון מהאיכרים המקומיים, שאחרי שהצבא הגרמני לקח מהם כמעט הכול, לקחנו גם אנו . כשבגדינו התבלו וגם כשבא החורף, לקחנו מהמעט ומהטובים בבגדיהם . בדרך אחרת לא יכולנו להתקיים ביערות ולהילחם בגרמנים . כשהיינו צריכים להעניש כפר על שיתוף פעולה של תושביו עם הגרמנים ופגיעה פיזית בפרטיזנים, יצאנו לפעולת עונשין בה שׂרפנו בתים, כעונש על שיתוף הפעולה ואזהרה לעתיד . אלה רק חלק מהפעולות שהשאלה על מוסריותן יוצרת דילמות רבות . אני מודה שבעת ביצוע פעולות אלה, וגם שנים רבות לאחר מכן, הזדהיתי עימן . אמנם חלק מהן היו הכרחיות במציאות של המלחמה, אך לבטח לא כולן . תקופה זו של השואה, הגטו, מחתרת ופרטיזנים, הטביעה חותם על כל חיי . תקופה שלישית : פלמ"ח, מלחמת העצמאות, ועוד שלוש מלחמות בהן השתתפתי . הקשה ביותר עבורי היתה מלחמת העצמאות, והיו בה דילמות מוסריות לא מעטות . במהלך קרבות כחבלן ומפקד על חבלנים, כשהיה צורך להניח מטען חבלה מתחת לבית שממנו יורים עלינו, לא התעוררו בי רגשות מוסריים ולא שאלתי את עצמי אולי בפנים ה...
אל הספר