חמורות במאבק בפלשתים, ואולי אף בעמים אחרים, וכי הסיפור על כניעת הפלשתים והשבת כל הערים שלקחו אינו תואם את המציאות או שתאם אותה במשך פרק זמן מסוים, אך לימים חל שינוי לרעה שעליו עובר המקרא בשתיקה . אכן, מהמשך הדברים מסתבר כי תמונת היחסים עם הפלשתים רחוקה מלהיות ורודה . כשאלוהים מודיע לשמואל על ההחלטה לבחור במלך, הוא מסביר כי תפקידו הוא ל"הוֹשִׁיעַ אֶת ‑ עַמִּי מִיַּד פְּלִשְׁתִּים כִּי רָאִיתִי אֶת ‑ עַמִּי כִּי בָּאָה צַעֲקָתוֹ אֵלָי" ( שמואל א ט, 16 ) . הצנעת כישלון הנהגתו של שמואל היא חלק מהניסיון לפאר את שמואל כמי שאמנם המליך את שאול, אך פעל במהרה ובנחרצות להדחתו ולהחלפתו בבית דוד . תגובתו של שמואל להדחתו מן ההנהגה אופיינית לתגובתם של אנשי דת ואמונה . אין זו הדחה אישית, אלא התנערות מן הדת והאמונה . אמנם את הדברים האלה שם המקרא בפי ה', המנחם את שמואל באומרו : "לֹא אֹתְךָ מָאָסוּ כִּי אֹתִי מָאֲסוּ מִמְּלֹךְ עֲלֵיהֶם" ( שמואל א ח, 7 ) . אך האם היו אלה דברי אלוהים חיים או שמא השמיעם שמואל באוזני נכבדי העם במהלך ניסיונו למנוע את הדחתו ? אכן, בהמשך הדברים ברור ששמואל נאבק ככל יכולתו בניסי...
אל הספר