ש י ח ה | 175 להשתנות מיסודו, ובעצם להסתיים . נשאר אפוא רק לעמוד מן הצד ולחכות . במאתיים השנים הראשונות לספירה היו לאימוץ עמדה כזו גם סיבות חברתיות, ולכן יכלה להתקיים . רק לאחר שהנוצרים התייאשו מ"משיח עכשיו" התחילה הנצרות להתמסד הן מבחינה רעיונית, והן מבחינה חברתית ומוסדית . שיבת המשיח נדחתה יחד עם תרחישי האימה של אחרית הימים למועד לא ידוע, והפכה כר פורה לשירים דתיים ולחישוביהם של מחשבי קיצין כנוסטרדמוס ואחרים . גם בתרבויות ללא תורת קץ רדיקלית כזו, ניתן להצביע על אופי שונה של מחשבה דתית והגותית בהתאמה לרקע האסכטולוגי שלהן . דתות שבהן תורת הקץ היא מרכזית ומפותחת הן לרוב דתות נבואיות, ואילו אלה שאין להן תורת קץ או שהיא שולית בלבד, הן דתות מיסטיות . בדתות נבואיות האל פועל בתוך ההיסטוריה : העולם מתפרש כתהליך אלוהי, ובכלל זה המערכת הפולחנית עם אורח החיים "הנכון" ו"המוסרי" המתלווה אליה . לעומת זאת בדתות המיסטיות הדגש הוא על המימוש הדתי של הרגע ; נקודת מבטן אינה היסטוריוסופית, ולכן גם אין חשיבות רבה לקץ ההיסטוריה . בין האסכטולוגיות המגוונות שהציעה התרבות האנושית לדורותיה אפשר להבחין בשני סיומ...
אל הספר