45 דב שטוק שלח לו מכתב מעודד, והפציר בו לעבד את רשימתו האמנותית למחזה קצר . "יש בו הכול", כתב לו שטוק, "ייאוש נורא ותקווה גדולה . אני בטוח שאחד מתיאטרוננו הגדולים בתל אביב, ישמח להציג אותו" . חברנו דוד התרגש מאוד מהמכתב, לקח כמה ימי חופשה, ישב על 'כיסא ההשראה' שלו, בצריפו הדל, נזף באשתו שלא תרעיש, והתעלם מהתינוק הצפצפני, שלמרבה השמחה עשה את רוב שעותיו בבית התינוקות . כשהושלמה כתיבת כתב היד, נסע לחֲדֵרָה עם העגלון, ובכסף שקיבל מהגזבר קנה את שירותיה של פקידת הבנק ואת מכונת הכתיבה שלה . היא תקתקה כל כך מהר, עד שחברנו דוד לא יכול היה לעקוב אחריה . "הנודניקים האלה מהקיבוצים הצעירים", רִטְננה הפקידה, "חושבים שהכול מגיע להם" . הוא לקח את המחזה המתוקתק ונסע לתל אביב, כעצתו הנדיבה של העורך דב שטוק . ההיסטוריה העולמית עשתה תפנית ענקית באותו סתיו . רוֹמֶל הובס בצפון אפריקה, האיום הנורא מעל המפעל הציוני הוּסר, ורק הגנבים מקקוּן המשיכו להשתולל . חברנו דוד לבש את בגדיו הטובים והלך בברכיים רועדות לפגישה עם מַקְס בְּרוֹד הגדול . המחזאי המפורסם מצ'כיה, ידיד נפשו של פרנץ קפקא, הגיע לתל אביב חצי דקה לפני...
אל הספר