200 ההוצאה הלאומית לרפואת שיניים היתה גבוהה מאשר ברוב המדינות המערביות, לעומת זאת בריאות השיניים נמצאה פחות טובה מאשר במדינות המערביות . אפשר לתאר את המצב ככשל שוק כלכלי שכן למרות ההשקעה הגבוהה, לא התקבלה תמורה בצורת בריאות שיניים טובה יותר . יחס רופאי השיניים לאוכלוסיה בישראל גבוה, מקום רביעי באירופה אחרי נורבגיה, שבדיה ויוון . למרות מספרם הגבוה של הרופאים, היתה קיימת מחלה דנטלית שאינה מטופלת : בכל הסקרים, ללא יוצא מן הכלל, המרכיב של d / D – עששת לא מטופלת, היה המרכיב העיקרי של מדד ה DMFT שמודד את ההתנסות במחלה, גדול יותר ממרכיב ה f / F – העששת המטופלת . חלקים מהאוכלוסיה לא יכלו להרשות לעצמם את הטיפול הפרטי וגם המודעות לא היתה מהגבוהות . מבוגרים בני 45 + שיכולים להרשות לעצמם טיפולי שיניים, מוציאים את הכסף על תיקון נזקי המחלה, שתלים ופרותטיקה . אפשר לתאר את המצב ככשל מקצועי : רופאים רבים נותנים טיפול, אבל, מאוחר מדי ולמעטים מדי . פיזור מחלת העששת לא אחיד באוכלוסייה . היא שכיחה יותר בקרב השכבות החברתיות - כלכליות החלשות, לשכבות אלה הקושי הגדול ביותר לממן טיפולי שיניים פרטיים . כלומר, אל...
אל הספר