531על הידיעה 2 חסמב"ה שנאפו חלותו תנור שעות רבותשהונח ב וריחות חמין של שבת השקט הדק שנולד מלמטה, מהבתים שדממו – כל הבתים שמסביב, ואזב אלינו, לה מחבקת עד שהגיעאאחרי המולת שישי . שקט שהסתלסל בספיר ושם כיסה אותנו בערפל מתקתק של ,אל ילדי הגבעה שמעל לגן החובה רוגע . הבאר של ילדותי עמדה שוממה כל שעות הבוקר והלילה, עד שאחרי ממונה . פעם י ם והכנת שיעורי הבית שוחררנו לגאול אותה מש יארוחת צהרי בשבוע, בחמש בבוקר, מתוככי הרכב הנוסע לשוק המקומי, הבטתי בה, ורגת לטבול בה, להמשיך את משחקי הדמיון . וכשהרכב היטלטל על דרךע העפר הצרה שהובילה לשוק, ננערתי מחלומותיי ומיהרתי לבחור, להריח, לסחוב, לדמיין את כל המאכלים שייוולדו מחומרי הגלם הריחניים שליקטנו בשוק . נמשכתי אחרי הקריאות של הרוכלים ותמיד האמנתי שהסחורה המשובחת והטרייה ביותר . עד היום אני מחזיקה באמונה שלהם היא שהפירות והירקות של השוק הם הטעימים והבריאים ביותר . הבאר של ילדותי התמלאה בשיירי סיפורים שהשאירו אחריהם המבוגרים יחד עם קליפות גרעיני החמנייה שלכלכו את החצר האחורית, עם פלחי םהברחוב קרעו בהם תלמים, שמ אבטיח שסימני שיניים של כל השכנים נולדו סיפ...
אל הספר