מגדולי הכנרים בעולם, דומני שהיה זה יאשה חפץ, ביקר בישראל, נקבע לו קונצרט בתל אביב . כרטיסים היו במשורה והם חולקו למקורבים ולפונקציונרים מבין חברי הקיבוץ . אבא, היחיד שבאמת ערג לראות את הכנר המפורסם, לא היה זכאי לכרטיס . היה זה אות וסימן עבורו לעזוב את הקיבוץ - וכך עשה . שניים מאחיו של אבי התגייסו לצבא האדום הסובייטי . לאחר מלחמת העולם השנייה שם אחד מהם את פעמיו לארצות הברית וחי בה עד מותו . השני הגיע ארצה והתיישב ביפו, מול ביתו של יצחק שדה . אהבתי לבקר אצלו כי אז הייתי מתארח גם בביתו של שדה . ייחוסו של בעל הבית - שהיה מפקד הפלמ"ח ואלוף בצה"ל - לא עורר בי התרגשות כמו העובדה שבחצרו חיה כבשה, שאיתה הייתי יוצא לטייל . הבית נמצא על הים, בפאתיה הדרומיים של יפו, במקום הכי יפה בעולם . אמי חנה הגיעה מהעיירה הקטנה פרצ'ב שבמזרח פולין . היא היתה בת זקונים למשפחה דתית, הבת האהובה במיוחד על אביה . כשהתקדרו השמים שלחו אותה לדודה בפריז . אמי סיפרה שאביה היה ג'ינג'י, כמוני וכבני בילדותו וכאחד מנכדי . אביה ליווה אותה לתחנת הרכבת . ביושבה בקרון הביטה בו מבעד החלון, והנה שֹערו האדום הלבין כשלג . מאז לא רא...
אל הספר